מרץ 22 2011
עיסקת מקרקעין – גם ללא מסמך בכתב
כידוע, חוק המקרקעין קובע כי התחייבות לעשות עיסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב.
הטעם העיקרי לכך נעוץ בחשיבות שמייחסים להתחייבות לעשיית עסקאות במקרקעין ובצורך להבטיח את רצינותן.
אלא שבפסק דין חדש של בית המשפט העליון נקבע, כי ניתן להכיר בקיומה המשפטי של התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, למרות העדרו של מסמך בכתב, בשל "זעקת ההגינות" העולה מנסיבות המקרה.
רוכש קוטג' תבע את בעלת הקרקע בטענה, כי רכש את זכויות הבעלות בנכס, בהסתמך על הסכמה בעל פה עם הקבלן, בשלביו הראשונים של פרוייקט הבניה.
הרוכש הוכיח, כי שילם לקבלן את מלוא התמורה, כי הוא קיבל את החזקה לידיו וכי הוא השכיר את הנכס וגבה דמי שכירות.
הסיבה העיקרית שבגללה לא נערך מסמך כתוב נעוצה בכך שמדובר בקרובי משפחה שהאמינו זה לזה.
מהעבר השני, בעלת הקרקע התכחשה לקיומה של העיסקה וטענה כי זו נעשתה ללא ידיעתה כבעלים הרשום של הקרקע ועל כן, אין לה תוקף משפטי.
בית המשפט קיבל את טענות הרוכש וקבע, כי בעלת הקרקע התנהגה בחוסר תום לב. היא הודתה בפה מלא כי הנ"ל רכש את הנכס ושילם לקבלן את תמורתו אך היא התריסה כי בכוונתה לנצל את העובדה שאין מסמך בכתב על מנת להתנער מהעיסקה ומחובתה לרשום את הבעלות על שמו ואף לתבוע ממנו תשלומים שונים.
למעשה, בית המשפט אימץ הלכה קודמת לפיה ייתכנו מקרים מיוחדים וחריגים אשר יצדיקו בשל "זעקת ההגינות" העולה בהם, לסטות מדרישת הכתב הקבועה בחוק ולהכיר בתוקפה המשפטי, למרות העדר מסמך בכתב.
השאלה העולה היא האם נכון עשה בית המשפט העליון כשהעדיף לעשות "צדק" עם הקונה, או שנכון היה לדבוק בעמדתו החד משמעית של המחוקק כי אין עסקה במקרקעין, אלא בכתב.
ליצירת קשר איתי – נא לחצו כאן.
לקביעת פגישה, נא חייגו – 03-5329251.
